טרשת אמיוטרופית צידית Amyotrophic Lateral Sclerosis – ALS, היא מחלת ניוון שרירים קטלנית מתקדמת, הפוגעת בתאי העצב המוטורי הנמצאים בקליפת המוח, בגזע המוח ובחוט השדרה. ALS, היא מחלה שמקורה אינו ידוע (אידיופתית). תוחלת החיים המשוערת היא כ-3 עד 5 שנים. המחלה מאופיינת בחולשה שרירית קיצונית, בכיווצי שרירי ובאי-ספיקה נשימתית. מאחר שאין טיפול רפואי המסוגל לעצור את מחלת ה-ALS, הטיפול המוצע מתמקד בהקלת תסמינים וטיפול תומך.
חולשת שרירי הגפיים והנשימה עלולה להביא להימנעות מפעילות גופנית המביאה לידי החמרה נוספת בחולשה והחמרה בתפקוד הלב וכלי הדם. הוכח שפעילות גופנית אירובית ואקטיבית בעצימות בינונית אינה מזיקה, וייתכן שאף יעילה בעיכוב הירידה בכוח שרירים בחולי ה-ALS. מאחר ואי ספיקה נשימתית היא הגורם העיקרי לתמותה ולתחלואה באוכלוסייה זו, נראה שעל הטיפול הפיזיותרפי להתמקד בשיפור התפקוד היומיומי, בשיפור תפקודי הריאות ובעיכוב הירידה בכוח שרירי הנשימה והגפיים.
מטרת עבודה זו הייתה לבחון את השפעתו של טיפולי פיזיותרפי, המשלב אימון אירובית, תרגילי כוח וגמישות בהשוואה לקבוצת ביקורת של גמישות בלבד, והשפעת טיפול זה על התפקוד היומיומי והכללי, ועל תפקודי הריאות, בקרב חולי ALS.
המחקר נעשה כניסוי קליני מבוקר אקראי (RCT). במחקר השתתפו 32 חולי ALS, שחולקו בהגרלה לשתי קבוצות שוות: קבוצת אימון אירובי ותרגילי כוח, וקבוצת ביקורת של מתיחות. התוכנית כללה 24 מפגשים (12 שבועות, בתדירות של פעמיים בשבוע, במשך 60-50 דקות כל מפגש). כל מפגש טיפול, שילב תרגול אירובי באמצעות אופניים, מתיחות פסיביות, ואימוני כוח פונקציונליים בעצימות בינונית. קבוצת הביקורת קיבלה טיפול ביתי של מתיחות פסיביות לארבעת הגפיים, בתדירות של 5 פעמים בשבוע. קבוצה זו הייתה במעקב טלפוני אחת לשבועיים. מדד המחקר העיקרי הוא שאלון להערכת התפקוד בקרב חולי ALS, ALS Functional Rating Scale-Revised (ALSFRS-R). וכן נבדקו מדדים נוספים, והם תפקודי הריאות, כוח שרירי הנשימה, מרחק הליכה, יכולת קימה מישיבה לעמידה, איכות חיים ועייפות. המדדים נבדקו בשלושה מועדים. הבדיקה הראשונה, שבוע לפני תחילת ההתערבות, הבדיקה השנייה 6 שבועות לאחר תחילת ההתערבות, והבדיקה השלישית לאחר 12 שבועות, בסוף ההתערבות.
תוצאות המחקר: 28 חולי איי אל אס (17 גברים, 11 נשים), בגיל ממוצע 58.5 שנים, ומשך מחלה ממוצע של 7.3 חודשים סיימו את המחקר. בניתוח group X time analysis, נמצאו הבדלים משמעותיים בתפקוד הגופני לפי מדד ALSFRS-R, בתפקוד הנשימתי וביכולת הליכה, לטובת קבוצת הטיפול של האימון האירובי ותרגילי כוח, ששמרו על יכולותיהם. בקבוצת הביקורת הייתה ירידה משמעותית. באופן דומה, חלק מתחומי הבריאות של שאלון איכות חיים SF-36, היו גבוהים יותר לאחר ההתערבות בקבוצת הטיפול של האימון האירובי ותרגילי כוח בהשוואה לקבוצת הביקורת.
מסקנות: תוכנית טיפול פיזיותרפי המשלבת אימון אירובי ותרגילי כוח, למשך 12 שבועות, מְשַׁמֶּרֶת וּמְמַתֶּנֶת ההידרדרות של התפקוד היומי, התפקוד הנשימתי, יכולת ההליכה, שביעות הרצון והנכות בקרב חולי ALS.