סיכום המפגש שנערך באיכילוב, בו הסבירה פרופ' דרורי על התרופה היפנית אדרבון שאושרה לאחרונה לשימוש
לפני מספר שבועות התבשרנו כי התרופה אדרבון (Edaravone) אושרה ע"י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים עם ALS. זוהי התרופה השנייה המאושרת לטיפול במחלה, אחרי רילוזול. תרופה זו מיוצרת על ידי החברה היפנית Mitsubishi Tanabe Pharma. החומר הפעיל בה מוריד עקה חימצונית ע"י קישור לרדיקלים חופשיים, ובאופן זה מונע מהרדיקלים החופשיים לפגוע בתאים ובכך מעכב את המוות של תאי עצב.
למעשה התרופה פותחה בשנות ה-80' המוקדמות כתרופה שמגנה על תאי המוח, במטרה לשפר את ההתאוששות לאחר אוטם מוחי, כך שאדרבון אכן מאושר לשיווק ביפן מאז שנת 2001 בחולים שעברו אירוע מוחי. אדרבון לא קיבל את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי בהתוויה של אירוע מוחי.
מאחר ואדרבון נחשב למגן על תאי המוח, החברה היפנית החליטה לבדוק אותו גם על חולים ב- ALS. לשם כך נערך ניסוי קליני ביפן בין השנים 2006-2008. למחקר גוייסו 206 חולי ALS אשר קיבלו אדרבון או חומר לא פעיל (פלצבו) למשך 24 שבועות. משך המחלה בחולים אשר השתתפו במחקר היה לא יותר משלוש שנים והנפח הנשימתי שלהם היה גדול מ- 70%.
התוצאות פורסמו רק בשנת 2014 והצביעו על השפעה חיובית קטנה מאד של אדרבון בהאטת קצב ההחמרה, ללא משמעות סטטיסטית. בעיבוד נתונים נוסף שנעשה בשלב מאוחר יותר מתוך נתוני מחקר זה, התקבל רושם שאדרבון היה יעיל יותר בחולים שמילאו את שלושת הקריטריונים הבאים:
- שמשך המחלה שלהם היה נמוך מ- 24 חודשים מהסימנים הראשונים.
- שהיו בעלי ניקוד של 2 ומעלה בכל הסעיפים בשאלון התפקודי ALSFRS-R (ניקוד המעיד על תפקוד עצמאי ברוב פעולות היום-יום).
- ושהנפח הנשימתי שלהם היה גבוה מ- 80% מהצפוי לאותו אדם.
תוצאות אלה לא פורסמו, אך בעקבותיהן החליטה החברה המייצרת לערוך ניסוי קליני נוסף, שבו ישתתפו רק חולים אשר ממלאים את הקריטריונים הבאים: משך המחלה מאז הופעת התסמינים הראשונים הוא פחות מ- 24 חודשים, ניקוד של 2 ומעלה בכל סעיפי שאלון ה- ALSFRS-R , נפח נשימתי מעל ל- 80% מהצפוי.
הניסוי נערך ביפן בלבד בין השנים 2011-2015 וכלל 137 חולים, אשר מחציתם קיבלו אדרבון ומחציתם פלצבו במשך 24 שבועות. בתום 24 שבועות של טיפול ירד הניקוד הכולל של השאלון התפקודי ALSFRS-R ב- 7.5 נקודות בממוצע בקבוצת החולים שקיבלו פלצבו וב- 5 נקודות בממוצע בקבוצת החולים שקיבלו אדרבון. ההבדל הזה בניקוד (2.5 נקודות בחצי שנה) היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. כלומר החולים שקיבלו אדרבון התדרדרו לאט יותר בהשוואה לחולים שקיבלו פלצבו. גם הירידה במצב הנשימתי הייתה מעט יותר איטית בחולים שקיבלו אדרבון (5% הפרש בירידה לטובת המטופלים באדרבון), אם כי ההבדל לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית.
בתום 24 השבועות הראשונים הייתה אפשרות לכל החולים שהשתתפו במחקר לקבל אדרבון (גם אלה שקודם לכן קיבלו פלצבו) למשך 24 שבועות נוספים. 123 חולים נכנסו לשלב זה של המחקר (65 חולים שקודם קיבלו אדרבון ו- 58 חולים שקודם קיבלו פלצבו). בתום 24 השבועות הנוספים התברר כי בקבוצת החולים שקיבלו פלצבו ב- 24 השבועות הראשונים יעילות האדרבון הייתה נמוכה בהשוואה לחולים שקיבלו אדרבון כבר בשלבים מוקדמים יחסית של המחלה, כלומר קיימת חשיבות רבה להתחיל את הטיפול כמה שיותר מוקדם.
מחקר נוסף התבצע בקבוצה קטנה של 25 חולים במצב מתקדם יותר של המחלה. החולים שנכללו במחקר זה היו בעלי משך מחלה של פחות משלוש שנים, נפח נשימתי מעל 60% ולא עצמאיים לפחות באחד מתפקודי היום יום שלהם. גם במחקר זה חלק מהחולים קיבלו פלצבו. תוצאות המחקר הראו כי לא הייתה כלל השפעה של אדרבון על קצב התקדמות המחלה בחולים אלה. אם כן, עפ"י הנתונים שידועים היום, נראה שאדרבון יעיל רק בחולים שעומדים בכל הקריטריונים הבאים: משך המחלה מאז הופעת התסמינים הראשונים הוא פחות מ- 24 חודשים, ניקוד של 2 ומעלה בכל סעיפי שאלון ה- ALSFRS-R ונפח נשימתי מעל ל- 80%.
דגשים
רק כ- 7% מהחולים מתאימים בכל רגע נתון לקריטריונים אלה.
יש לשים לב לכך שהמחקרים עד כה נמשכו זמן קצר, מקסימום שנה, כלומר יעילות התרופה לא נבדקה למשך זמן ארוך יותר, ויתכן והיא נמשכת לא יותר מ- 6-12 חדשים. כמו כן עדיין לא ברור האם התרופה משפיעה על השרידות.
אדרבון ניתן בעירוי במשך 14 ימים רצופים במהלך חודש הטיפול הראשון, ובמשך 10 ימים רצופים (5 ימי עירוי, שישי-שבת ללא עירוי, ו- 5 ימי עירוי נוספים) במשך כל חודש לאחר מכן.
תופעות לוואי של הטיפול באדרבון הן מינוריות – אלרגיה וגירוד בעור, בכ- 3% מהחולים.
התרופה בינתיים לא מאושרת בארץ ולא נמצאת בסל הבריאות. ניתן לרכוש אותה בתהליך של יבוא אישי, לאחר התייעצות עם הרופא המטפל ובאישורו.
המידע המובא כאן נועד לעזור לכל חולה בקבלת ההחלטה האם ברצונו לקבל טיפול זה.
נשמח לעמוד לעזרתכם בכל שאלה נוספת ולסייע במידת הצורך.
דר' באטריס נפוסי, בת-אל ויינר, פרופ' ויויאן דרורי – מרפאת ALS, מרכז רפואי תל-אביב