טיפולים בתאי גזע – זהירות

מאת: אפרת כרמי, מנכ"לית ישראלס

ההתקדמות במחקר בתאי גזע בכלל, וב- ALS בפרט, נוטעת תקווה בקרב קהילת ה- ALS בארץ ובעולם כולו. בשנים האחרונות קמו מרכזים רבים המציעים טיפולים בתאי גזע, וחולים חוצים ימים ויבשות בתקווה לזכות בטיפול שאולי יעכב את המחלה, ולו במעט. אך בד בבד עם ההתקדמות החיובית בתחום זה, אנו עדים לעלייה במספר המרכזים המוכרים הבטחות, אך במקרה הטוב אין להם כל רישוי, אישור או ביסוס מדעי לפעילותם, ובמקרה הגרוע הם עלולים להזיק למטופלים. בעיה זו מעסיקה ארגונים שונים ברחבי העולם. הדאגה היא לבריאותם של החולים הפונים למרכזים שכאלה לקבלת טיפול. ארגון תאי הגזע האוסטרלי פרסם לאחרונה אזהרה בנושא תיירות רפואית בתחום הטיפולים בתאי גזע. תיירות רפואית הינה תופעה ידועה שבה חולים בוחרים בטיפולים המתבצעים במדינות שונות, בשל סיבות של עלויות, נגישות, זמן המתנה ועוד. רבים מהתיירים הם אנשים שמרגישים כי מיצו את כל האפשרויות הקיימות בארץ מוצאם. לאחרונה החל להתפתח ענף של תיירות לטיפולים בתאי גזע. התופעה מתרחבת בעיקר בתחום של תאי גזע, בשל התקווה שיש סביב הנושא. אך קיים חשש מפני זה בקהילה המדעית והרפואית בגלל שהטיפולים מוצעים לפני שהם הוכחו כבטוחים וכיעילים. בניגוד למדינות כמו ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וישראל, שבהן יש רגולציה מסודרת, ישנן מדינות שהפיקוח בהן אינן כה מחמיר. וכך מרפאות שונות בהן מציעות את שירותיהן לתושבי המדינות המחמירות בתחום. מכיוון שברוב המדינות האלה אין מנגנון יעיל של תביעות לרשלנות רפואית, אין דרך לתבוע אחריות על התוצאות של הטיפולים. הארגון האוסטרלי מצא כי מרפאות רבות ברחבי העולם מציגות עדויות של מטופלים שעברו טיפולים, אך אינן מזכירות כלל את העובדה כי רבים מהטיפולים האלה לא עמדו במבחן של ניסוי קליני כלשהו. לפיכך יש לסייע לחולים לבחון את הטיפולים השונים המוצעים להם, לפני שהם מוציאים סכומי כסף גדולים על טיפולים לא בטוחים. המחקר בתאי גזע נראה מבטיח לטיפול בקשת רחבה של בעיות בריאותיות בעתיד, אך חשוב לזכור כי הדרך של המחקר עוד ארוכה וכי כל שלב במחקר לוקח זמן. ולכן, עד שיושלם המחקר בתחום יש לנקוט במשנה זהירות לפני שמתחילים בטיפול כלשהו. על מנת לעזור לחולה המתלבט, הארגון האוסטרלי מבחין בין שלושה סוגים של טיפולים:

1. מורשה/מאושר – טיפול לא ניסיוני, שעבר אישור של הרשות המתאימה בארץ שבה הוא ניתן.

2. טיפול ניסיוני: יעילותו של הטיפול עדיין לא הוכחה והוא ניתן כחלק מניסוי קליני, בפיקוחם של גוף או מוסד מוכרים ומאושרים.

3. טיפול שאינו מאושר: טיפול שיעילותו לא הוכחה והוא אינו מהווה חלק מניסוי קליני

לפני שבוחרים טיפול יש לוודא באיזו קטגוריה הוא נכלל. טיפול מאושר אינו בעייתי ואינו חושף את המטופל לסיכונים מיותרים. טיפולים במסגרת של ניסוי קליני אמורים להופיע ברשימות הבינלאומיות של ניסויים קליניים. את הרשימות אפשר למצוא במספר אתרי אינטרנט. המשתתף בניסוי קליני יודע שהוא חלק מהניסוי. ברור לו שבניסוי נאספים נתונים על הבטיחות ועל היעילות של הטיפול, מסבירים לו מה תופעות הלוואי הצפויות, ועליו לחתום על טפסים המסבירים לו על הניסוי עצמו. טיפולים שאינם מאושרים לרוב משווקים ומפורסמים דרך האינטרנט. העדות להצלחתם היא לרוב סיפורים אישיים ודיווחים עצמיים של הרופאים המטפלים. לרוב לא ניתן שום רציונל מדעי, אין הסבר על שיטות המחקר, וכששואלים לגביהן התשובה המקובלת היא שהן מעוגנות בפטנט ולכן אי אפשר למסור זאת. אין שום הוכחה לקיומם של בדיקה, בקרה ופיקוח של ועדה אתית כלשהי. אין פרסום מדעי של תוצאות ונתונים, ולרוב אין מעקב אחרי החולה לאחר השלמת הטיפול. רבים מהמרכזים מוקמים במדינות שבהן אין ביטוח מפני רשלנות רפואית במידה ויש כזו.

הארגון האוסטרלי אף כלל אזהרות מפורטות למי שמתכנן נסיעה לטיפול בתאי גזע, כיצד להימנע ממרכזים לא מאושרים המסכנים את בריאות המטופל ואת חייו:

1. יש להיזהר מעדויות על הצלחה- הן אינן אמינות, אינן מדעיות והן אינן נמדדות במדדים מדעיים.

2. יש להיזהר מבעיות שפה. בהרבה מקרים המרכזים פועלים במדינות שבהן יש קושי להתמצא בשפה המקומית. ולכן יש בעיות רבות בתקשורת עם הצוות המטפל. יש להקפיד על מלווה מתרגם השולט בשפת המקום.

3. יש לוודא היטב מה הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע. טיפולים רבים גורמים לזיהום ולדחייה של מערכת החיסון.

4. יש לוודא האם הטיפול כולל מעקב ארוך טווח. במידה ולא, צריכה להידלק נורה אדומה וסביר להניח שמדובר בטיפול שאינו מאושר.

5. יש לקחת בחשבון עלויות שאינן כלולות בתשלום למרכז – טיסות, ביטוח, שהות, מזון, תרופות ועוד.

6. יש לבדוק מה מקור התאים המשמשים בטיפול – מהיכן הם נלקחים, איזה בדיקות הם עברו לפני ההשתלה (וירוסים למשל) ואיזה תהליך הם עוברים במעבדה.

7. יש להיזהר מרופאים שאין להם פרסומים בעיתונות מקצועית מדעית. מרכזים שונים במדינות כמו סין, הודו, דרום אמריקה ומדינות נוספות לא פרסמו מחקרים או תוצאות בעיתונות מקצועית רלוונטית.

ארגון נוסף שלאחרונה פרסם מדריך בנושא טיפולים בתאי גזע ל- ALS הוא הארגון האמריקאי ALS worldwide כותבי המדריך מציינים כי דאגתם הרבה נובעת מהעובדה שיש גורמים המנצלים את ייאושם של חולי ה- ALS והופכים אותם לקרבנות של טיפולים חסרי כל בסיס מדעי. גם הם, כמו האוסטרלים, מדגישים כי עצם קיומו של אתר אינטרנט מרשים אינו משקף את קיומו של טיפול מסודר, מורשה ומועיל. מכיוון שמרכזים חדשים צצים חדשות לבקרים, השאלה היא כיצד בודקים איזה מהם ראוי להתייחסות. מכיוון שכל גורם, מפוקפק או אמין, יכול להעלות אתר מרשים לאינטרנט, עם תמונות ותארי דר' מכובדים, חובתו של החולה היא לבדוק האם מדובר במרכז רציני או לא. כיצד עושים זאת? ישנם מספר צעדים בסיסיים ראשוניים שיש לנקוט על מנת ללמוד יותר על המרכז המדובר:

1. יש לבדוק את הכתובת הפיזית של המרכז כפי שהיא מפורסמת באתר – באמצעות אתרים כמו גוגל ואחרים ניתן לעיתים ללמוד רבות מקיומה וממיקומה של הכתובת המצוינת.

2. יש לבדוק מי הרופאים המעורבים במרכז ואיזה המלצות יש להם, אם בכלל. האם קורות החיים שלהם מופעים באתר, כך שניתן לראות היכן הם למדו, עבדו והשתלמו.

3. מרכזים רציניים מבססים את הפעילות שלהם על מחקרים מדעיים שכבר התפרסמו בעבר בעיתונות מקצועית מדעית מכובדת.

4. על החולה לנסות ולהבין בדיוק באיזה טיפול מדובר. כך למשל מרכזים המציעים את אותו טיפול למגוון רחב של מחלות חשודים בניצול מצוקתה של אוכלוסייה מסוימת.

5. חשוב לבדוק מהם תהליכי הבקרה וההשגחה הפנימיים והחיצוניים המעורבים בטיפול.

6. יש להבין האם ההבטחות של המרכז נראות רציונליות והאם הן נתמכות בנתונים מדעיים אוביקטיביים.

7. חשוב מאד להתעמק במידע המפורסם באתר לגבי ההליך, הסיכונים, הבדיקות שנערכות לפני ושיטת המעקב שאחרי.

מדריך זה מפרסם גם רשימה של כל הטיפולים בתאי גזע ל- ALS המוכרים כיום בעולם ומדרגם על פי אמינותם. את המדריך המלא ניתן למצוא ב- www.alsworldwide.org.il

לאחרונה יזמו מספר מדענים ונוירולוגים הקמתו של אתר החוקר מרכזים רפואיים וטיפולים אלטרנטיביים שונים המוצעים לחולי ALS ברחבי העולם (www.alsuntangled.com). צוות האתר מקבל פניות מחולים המבקשים לחקור מרכז או טיפול מסוים שעליו שמעו ושאינם בטוחים האם הוא אמין או לא. עד היום השלים צוות האתר 6 חקירות, ונמצא בעיצומן של 19 נוספות. ניתן לפנות לאתר בבקשותלחקירה של מרכז רפואי או טיפול אלטרנטיבי על פי הנהלים המופיעים באתר.

לסיכום, מנסיוננו אנו עדים למשפחות רבות המוכנות להשקיע סכומי כסף נכבדים במציאת טיפול שיעצור את התדרדרות המחלה אצל יקיריהן. אך עלינו להזהיר שוב ושוב, כי יחד עם ההתפתחות המדעית הנהדרת שלה אנו עדים, מתפתחת גם תרבות שרלטנית המנצלת את מצוקתן של אותן משפחות. אנא, היזהרו – הן מפני אובדן כסף רב אך חשוב מכך, מפני נזקים וסכנות העלולים להחמיר את מצבו של החולה במקום להיטיב עימו.

חומרים כימיים חדשים מאטים את התקדמות מחלת ה- ALS ומאריכים חיי עכברים החולים במחלה

פרופ' אסתר פריאל, המחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה ע"ש שרגא סגל

מנהלת ביה"ס למדעי המעבדה הרפואית, הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן-גוריון

מהו הרעיון המרכזי במחקר?

מחלת ה- ALS מאופיינת בהרס ובאיבוד של נוירונים מוטוריים.  כיום יש כמה מחקרים המראים שעקה חימצונית (יצירת רדיקאלים של חמצן) ופגיעה בתפקוד של המיטוכונדריה  הם גורמי סיכון להתפתחות של מחלת ה- ALS . כמו כן, פקטורים נוספים היכולים לגרום להרס של הנוירונים, כמו מינונים רעילים של גלוטמט או מוטציות (שינויים) באנזים הנקרא סופראוקסיד דיסמוטאז קשורים להתפתחות מחלה זו. בשנים האחרונות הצטברו עדויות שאנזים (חלבון) הנקרא טלומראז , שעל גילויו קיבלו החוקרים אליזבט בלקבורן, ג'ק שוסטק וקרול גריידר את פרס נובל לרפואה  לשנת 2010,  יש תפקיד בהגנה מפני מצבים של עקה חימצונית והוא מעכב מוות של תאים. תפקידו העיקרי והידוע של אנזים זה הוא  בהארכת  החיים של תאים ורקמות. אולם, אנזים זה איננו פעיל או פעיל במידה מועטה במרבית התאים של אדם בוגר. גם בנוירונים ישנה  (אם בכלל) פעילות וביטוי נמוך של אנזים זה. פעילות וביטוי גבוהים של אנזים זה נמצאים בתאים סרטניים ובתאים נורמליים מתחלקים, כמו תאי מין, תאי רירית הרחם, תאים של מערכת החיסון . מהאמור כאן, הנחת העבודה שלנו היא  שעלייה מבוקרת בפעילות ובביטוי של טלומראז במוח עשויה להגן על תאי המוח מפני האפקטים המזיקים של עקות חימצוניות או מפני פקטורים אחרים הגורמים למוות של נוירונים, וכך להאט או למנוע התפתחות של מחלה כמו ALS.

איך מעלים פעילות וביטוי של האנזים טלומראז?

בספרות המדעית יש לא מעט מחקרים המראים שניתן להגביר את הביטוי של טלומראז בתאים ואף בנוירונים  באמצעות מניפולציות גנטיות (הכנסת הגן לטלומראז לתאים) או יצירה של עכברים המבטאים את טלומראז בעודף. למניפולציות גנטיות יש מגבלות לא מעטות ולכן הדרך הפשוטה יותר והמבוקרת יותר  היא להגביר את הביטוי והפעילות של טלומראז באמצעות חומרים כימיים .

מהם  הממצאים  שלנו ?

בשיתוף פעולה עם דר' אביב גזית מהאוניברסיטה העברית ופרופ' שמעון סלוין מהמרכז לתרפיה תאית וסרטן בתל-אביב, הצלחנו לסנתז חומרים כימיים חדשים ((AGS המאקטבים את האנזים טלומראז בתאים ובבעלי חיים. החומרים האלה מעלים את הביטוי של טלומראז באופן מבוקר מאוד ולרמה הפחותה באופן משמעותי מזו הקיימת בתאים סרטניים. את החומרים אנו מזריקים ,בהזרקה תת-עורית לצוואר או לגב בעכבר, ומתברר שכמה מהחומרים האלה מצליחים לעבור את מחסום הדם-מוח ולהגיע אל המוח בעכברים ולהגביר את האנזים טלומראז בנוירונים. העלייה ברמת הטלומראז הינה מהירה, היא מתחילה כ- 6 שעות מההזרקה  ויורדת לרמה הבסיסית לאחר 48 שעות. תכונה שהיא חשובה ביותר לעתיד כאשר אפשר יהיה לפתח מחומר זה תרופה, משום שהיא מצביעה על היכולת הפרמקולוגית לבקר את מידת השפעול של טלומראז.  הראנו שחומרים אלה מגבירים באופן משמעותי את מידת השרידות של העכברים ומקטינים במידה ניכרת את ההתקפים בעכברים ששרדו. וכל זאת כאשר  הם מוזרקים לעכברים 24 ו-12 שעות לפני טיפול בחומר טוקסי הנקרא NMDA (הגורם להתקפים – SIZERS – במוח ואף למוות מידי של העכברים בחלק מהמקרים).

מה נעשה בקשר ל  ?ALS

את המחקר ב- ALS מממנת עמותת IsrALS . במחקר זה השתמשנו בעכברים המפתחים את מחלת ה- ALS.  היו ברשותנו 60 עכברים אשר קנתה בעבורנו עמותת IsrALS ממעבדות ג'קסון המתמחות בגידול של עכברי ALS. העכברים  חולקו ל 6 קבוצות, כאשר בכל קבוצה יש כ- 8-10 עכברים.   החומר הוזרק לעכברים במינונים שונים ובמרווחי זמן שונים (כל 24 שעות או כל 48 שעות זריקה אחת). התחלנו את הטיפול בעכברים אלה בגיל 60 יום, כפי שמקובל בספרות. עכברים אלה מפתחים ALS  יחסית מהר ומתים  בגיל 4 חודשים.  בחנו את זמן הופעת הסימפטומים למחלה ואת מידת התקדמותה באמצעות מספר פרמטרים, כמקובל בעולם, כולל בדיקה תכופה של משקל העכברים, היכולת  המוטורית שלהם על מכשיר הרוטרוד, הערכה נירולוגית -neurological score  שערכה פיזיותרפיסטית בלתי תלויה שלא ידעה איזה מהעכברים מטופלים ובמה,  ובניית עקומת חיות. נעשה תיעוד מצולם של העכברים המטופלים ואלה שלא מטופלים בשלבים שונים של המחלה.  התוצאות שלנו עד כה מראות שהזרקת חומרי ה- AGS לעכברי ALS  האריכה את חייהם ב- 17 ימים (משמעותי ביותר לגבי מחלה זו) והאטה את זמן הופעת המחלה ( (ONSET ואת התקדמות המחלה באופן משמעותי. מידת היעילות של החומרים הייתה תלויה בסוג החומר, המינון ובזמן הנתינה, אבל במינונים שבדקנו כל העכברים מתו בסופו של דבר  ממחלת ה- ALS.

מהן הסכנות הטמונות בחומרים אלה?

מהמחקרים שביצענו עד כה לא נצפתה רעילות של חומרים אלה בחיות מעבדה, גם כאשר ניתנו מינונים הגבוהים פי 10 מאלה שהוזרקו לחיות. אבל, אין ספק שיש צורך  לבצע מחקר מקיף  לבדיקת טוקסיקולוגיה. חומרים אלה מגבירים ביטוי של טלומראז. אנו יודעים שתאים סרטניים מבטאים טלומראז ברמה גבוהה, וכמו כן שביטוי מוגבר של טלומראז בעכברים  (שנעשה באמצעות מניפולציה גנטית) מגביר את רגישותם ליצירת סרטן. אולם צריך לזכור שטלומראז לכשעצמו איננו אונקוגן (גן גורם סרטן) ומגוון רחב של תאים נורמליים, כמו תאי מין ואחרים מבטאים אותו והם אינם סרטניים. עד כה לא ראינו סימנים לטרנספורמציה סרטנית בחיות המעבדה. אולם חייב להיעשות מחקר מקיף יותר בנושא.

האם נעשה  במעבדתנו מחקר אחר הקשור ל- ALS ?

במחקר נוסף הקשור ל- ALS- עבדנו עם תאי גזע שמקורם בחולי ALS . כפי שידוע, כיום אחת מאסטרטגיות הטיפול במחלות שונות וגם ב- ALS הוא השתלה של תאי גזע . לכן חשוב ביותר למצוא דרך לגדל את תאי הגזע האלה לאורך זמן ולשמור על חיוניותם עד להשתלתם.  אנו הראנו שניתן להגביר את ביטוי הטלומראז בתאים אלה באמצעות חומרי ה AGS, ואף יותר מכך, להגביר את החיות ואת השרידות של תאי גזע אלה ולהגן עליהם מפני נזקים שגורמת העקה החימצונית, וכל זאת מבלי לפגוע בפונקציונאליות של התאים. דבר שהוא חשוב ביותר לשימוש בתאים אלה להשתלות  (תרפיה תאית). כמו כן, נבדקת במעבדתנו האפשרות שהחומרים AGS משפעלים ומגבירים את החיוניות של תאי גזע בגוף החיה. אם ההנחה הזו תתברר כנכונה יש לה חשיבות רבה לטיפולים במחלות נוירו-דגנרטיביות כמו ALS.

איך ממשיכים את המחקר הנוכחי בהקשר ל- ALS ?

התוצאות מראות שלחומרים אלה, לדעתנו,  יש פוטנציאל מצוין לפיתוח בעתיד של תרופות למחלות נוירו-דגנרטיביות ובכללם ALS.  אולם המרחק עוד רב ואנו כיום, במידה ונקבל מימון שיאפשר זאת, נמשיך לבדוק את יעילותם של חומרים אלה במחלת ה- ALS.   המחקר   לגבי מחלת ה- ALS יתמקד בכמה מישורים,  הראשון שבהם הוא להמשיך ולבדוק מה המינון האפקטיבי ביותר, ומהם מרווחי הזמן הטובים ביותר של הזרקת החומר? האם  היעילות של החומר בהאטה של התקדמות ALS תגבר כאשר החומר יוזרק מספר פעמים ביממה? האם מינונים אחרים יהיו יעילים יותר? מהי הדרך הטובה ביותר לנתינת החומר? האם ניתן לתת את החומר בשתייה והוא עדיין יגיע למוח ויהיה יעיל?  האם שילוב של חומרים אלה עם חומרים אחרים שקיימים כיום בשוק (ולא מראים יעילות רבה) יכול להגביר את יעילותם?

המישור השני יתמקד בהבנת מנגנון הפעולה של חומרים אלה בהתפתחות מחלת ה-ALS ובהאטה של התקדמות  המחלה. הבנת המנגנון חשובה ביותר לפיתוח של אסטרטגיות טיפוליות נכונות.

תוצאות המחקר המתואר כאן הן חלק מעבודת התיזה של הדוקטרנטים ארז איתן ואילון תיכון ממעבדתה של פרופ' אסתר פריאל.

טיפול חדשני בתאי גזע בוגרים למחלת ה- ALS

ראיון עם רמי אפרתי, מנכ"ל בריינסטורם תרפיה תאית.

מה חברת בריינסטורם עושה?

בריינסטורם מפתחת טיפול ייחודי שמטרתו להאט ואף לבלום את ההתפשטות של מחלות ניוון שרירים, באמצעות שימוש בתאי גזע בוגרים. יעילות הטיפול נבדקה בסדרת ניסויים בבעלי חיים, ובמהלכם נרשמו תוצאות חיוביות, המצביעות על התועלת הצפויה בטיפול בחולים. הטיפול הייחודי של בריינסטורם יכול להתאים למחלות הנגרמות כתוצאה מניוון של תאים של מערכת העצבים המרכזית, דוגמת פרקינסון, הנטינגטון וטרשת נפוצה, אך המטרה האסטרטגית של החברה לשנים הקרובות היא פיתוח טיפול, ראשון מסוגו, למחלת ה- .ALS

מהו הטיפול המדובר?

הטיפול מבוסס על השתלה עצמית של תאי גזע הנלקחים מהחולה, ומוחזרים לגופו לאחר שמדעני החברה טיפלו בהם במעבדה. הטיפול יחל בשאיבת מח עצם מגוף החולה. מח העצם יועבר למעבדה שבה יבודדו תאי הגזע מתוך מח העצם. תאי הגזע יעברו תהליך של התחלקות והתרבות ולבסוף יעברו התמיינות לתאים המפרישים גורמי גידול שמאפשרים להם להוות תאי תמיכה לתאי עצב. באמצעות הזרקתם בחזרה לגוף החולה ניתן יהיה, כך אנו מקווים, לבלום את התפשטות מחלת ה- .ALS

במה הטיפול מיוחד?

מחקר תאי הגזע הוא אחד מאפיקי המחקר הרפואי המשמעותיים ביותר בעולם היום. הימצאותם של תאי גזע (תאים שנותרו בשלבי התפתחות ראשוניים ולא עברו התמיינות לכוון שלרקמה מסויימת) ידועה כבר שנים, ובשנים האחרונות נרשמות הצלחות מרשימות בשימוש בתאים אלו לצורך טיפולים במחלות קשות. בריינסטורם הישראלית-אמריקאית, שנסחרת בבורסה של ניו יורק)סימבול BCLI.OB), היא בין החברות במובילות בעולם במחקר בתאי גזע, וכאמור, לאחר הניסויים בבעלי חיים, תעבור החברה בחודשים הקרובים לניסויים קליניים בבני אדם.

איך אתם יודעים שהטיפול ב-ALS יכול להיות יעיל?

הפיתוח הטכנולוגי של בריינסטורם הוא פרי מחקרם של פרופ' דני אופן ופרופ' אלדד מלמד מאוניברסיטת תל אביב, שהראו בניסיונות בבעלי חיים שהטיפול בתאי הגזע המפרישים גורמי גידול מאט את קצב התפתחות המחלות שנחקרו.

מה התוצאות הצפויות או המקוות?

החוקרים מקווים, בראש ובראשונה, להוכיח שהטיפול המוצע הוא בטוח ואינו מהווה סכנה לחולים. בהמשך מקווים החוקרים להראות גם האטה בקצב התקדמות המחלה.

מהו לוח הזמנים?

חברת בריינסטורם התקשרה עם בית חולים הדסה כדי להתחיל במהלך 2010 בניסוי קליני בחולים. אנחנו ממתינים לאישור של משרד הבריאות כדי להתחיל.

האם יש כבר קריטריונים לבחירת החולים?

כן, אך הם טעונים את אישור משרד הבריאות.

איך ניתן להתקבל לניסוי?

לאחר קבלת אישור משרד הבריאות יחל גיוס החולים בבית החולים הדסה עין כרם.

האם מניסוי הבטיחות ניתן יהיה ללמוד גם על יעילות הטיפול?

מטרתו של ניסוי בטיחות הוא בראש ובראשונה לוודא שהטיפול המוצע לחולה הוא בטוח ואינו מסב לו נזק. בניסוי שכזה אנחנו לא מצפים בהכרח לראות תוצאות של יעילות, אלא רק לעמוד מקרוב על תופעות הלוואי של הטיפול, אם ישנן כאלה. מספר החולים המשתתף בניסוי זה יהיה קטן יחסית.

כמה זמן ייארך הניסוי?

אורך הניסוי תלוי בזמן שיידרש לגייס את כל החולים המתוכננים להיכלל בניסוי. לאחר מכן כל חולה שיקבל את הטיפול יהיה במעקב בין 6 ל- 12 חודשים.

מתי אתם מתכננים להתחיל ניסוי יעילות? כמה חולים? האם הוא ייערך רק בארץ? איך ייבחרו החולים לניסוי?

לאחר סיום ניסוי הבטיחות, ייאספו כל תוצאות הבדיקות שנערכו לחולים ויעברו הערכה. לאחר הסקת המסקנות מן התוצאות שנאספו, ניתן יהיה להגיש בקשה למשרד הבריאות לאישור ניסוי יעילות. מספר החולים שישתתף בניסוי ייקבע על בסיס תוצאות ניסוי הבטיחות וכך גם הקריטריונים לבחירת החולים לניסוי.

תאי גזע לטיפול ב- A.L.S מהמורות ומכשולים בדרך לטיפול מוצלח

נכתב ע"י עמית ברזון [email protected]

"קשה- זאת אומרת אפשר" ז. ז'בוטינסקי

הקדמה

הפוטנציאל הרב של תאי גזע הוא אחד הנושאים החמים ביותר בעולם הרפואה ובמחקר הביולוגי כיום. באופן עקרוני שימוש בתאי גזע יוכל לשמש בעתיד כטיפול במגוון רחב ביותר של מחלות חשוכות מרפא, ביניהן גם amyotrophic lateral sclerosis) A.L.S). אולם, קיימים עדיין מכשולים רבים לפני שאפשרות זו תהפוך למציאות ולפיכך הטיפול הקליני במחלות של מערכת העצבים באמצעות תאי גזע הינו יעד רחוק. מכשולים אלו כוללים הן בעיות טכניות והן קשיים אתיים. בחודשים האחרונים אירעו מספר פריצות דרך מדעיות ופוליטיות שעשויים לסייע לפריצת דרך במחקר בתאי הגזע. בין השאר אישרה רשות ה- FDA האמריקאית ניסוי קליני ראשון בעולם בתאי גזע עובריים בטיפול בשיתוק הנגרם מטראומה לחוט השדרה. בנוסף, הודיע הנשיא האמריקאי החדש, ברק אובמה , כי יבטל את המגבלות שהטיל ממשל בוש על השימוש בתאי גזע לצורך מחקר. כמו כן פורסם בעיתון היוקרתי Science , מחקר שבו יצרו תאי גזע מחולת A.L.S והשתמשו בהם לצורך יצירת תאי עצב מוטוריים שישמשו כמודל למחלה ואולי בעתיד כאופציה טיפולית. האירועים העדכניים הללו מספקים מקום לאופטימיות זהירה ולתקווה.

במאמר זה אתאר מהם תאי גזע, מהן האסטרטגיות לשימוש בהם לצורך טיפול ב- A.L.S , מהן הסכנות בשימוש בתאי גזע וכיצד הם יכולים לשמש לצורך מחקר בסיסי והבנת המחלה.

מהם תאי הגזע?

תאי גזע(stem cells) נחלקים למספר סוגים. ראשית נהוג לחלקם לתאי גזע עובריים ותאי גזע בוגרים. תאי גזע עובריים קיימים במצב עוברי מוקדם, בבני אדם למשל הם נמצאים בעובר כארבע עד חמישה ימים לאחר ההפריה. בזמן זה העובר נקרא בלסטוציסט (blastocyst) והוא מכיל בסך הכול בין 70 ל 100- תאים. ניתן להפיק את תאי הגזע מן העובר בשלב הזה ולגדלם במעבדה. תאי הגזע העובריים הללו מאופיינים בתכונות מדהימות – הם מסוגלים להמשיך להתחלק לנצח ובנוסף, בהינתן התנאים המתאימים, הם יכולים להתמיין לכל אחד ממאות סוגי התאים השונים המרכיבים את גופינו.

הסוג השני של תאי גזע הם תאי גזע בוגרים כלומר הם קיימים לאחר שלב ההתפתחות העוברית. לדוגמא, תאי גזע טבוריים מופקים מחבל הטבור מייד לאחר הלידה והם בעלי פוטנציאל רחב להתמיינות לסוגי תאים שונים. לעומתם קיימים גם תאי גזע ברקמות השונות לדוגמא תאי גזע נוירונליים (כלומר תאי גזע של תאי העצב המרכיבים את מערכת העצבים) ותאי גזע רבים נוספים דוגמת תאי גזע המטופואטים (תאי גזע של הדם), של השריר, של העור וכו'. תאים אלו הם בעלי פוטנציאל התמיינות צר יותר והם מסוגלים ליצור רק תאים מסוג מסוים דוגמת תאי עצב, דם, שריר וכו'.

השימוש בתאי גזע בוגרים חוסך את הסוגיות האתיות הקשות שיש לשימוש בתאי גזע עובריים. כאמור, כדי להפיק תאי גזע עובריים יש צורך בהרג של עובר. אומנם, בתהליך של הפריה חוץ גופית (IVF) המשמש זוגות עם בעיות פוריות, יש יצירה של עוברים עודפים שלא יתפתחו לוולד וניתן באופן עקרוני להשתמש בהם. אולם, אנשים רבים מתנגדים לכך. כמו כן יש התנגדות מכיוון שהשימוש בתאי גזע עובריים עלול להוות 'מדרון חלקלק' ועלול לשמש בסופו של דבר לתהליך של שיבוט, כלומר יצירת בני אדם זהים גנטית.

יתרון נוסף של שימוש בתאי גזע בוגרים הוא ששימוש בתאים המופקים מהחולה עצמו יחסכו את ההיבט של דחיית השתל על ידי מערכת החיסון ויפשטו את התהליך. לכן, השימוש בתאי גזע בוגרים מהווה אופציה אטרקטיבית הן מבחינה אתית והן מבחינה טכנית. בשנים האחרונות אירעה פריצת דרך מדעית חשובה בתחום של תאי הגזע. בשנת 2006 גילו שני חוקרים יפנים ממצא מדהים. הם מצאו כי ניתן לקחת תאים מתוך דגימת עור פשוטה (תאים פיברובלסטים שהם תאי רקמת חיבור) ולהפוך אותם, באמצעות הכנסה של 4 גנים בלבד, לתאים הדומים לתאי גזע עובריים – תאים שהם בעלי יכולת התמיינות למספר רב מאד של תאים. תאים אלו מכונים induced pluripotent stem cells או בקיצור .iPS תגלית זאת מאפשרת באופן תיאורטי לקחת תאים מחולה, להפוך אותם לתאי גזע, למיין אותם לסוג התאים הרצוי במעבדה ואז להשתיל אותם בחזרה לחולה, עם או בלי התערבות נוספת באותם תאים, לדוגמא ביטול המוטאציה הגורמת למחלה.

תאי גזע לטיפול ב- A.L.S

ישנן שתי אסטרטגיות לשימוש בתאי גזע לצורך טיפול ב- A.L.S . האופציה הראשונה היא שתאי גזע ימוינו תחילה לתאי עצב מוטוריים, דוגמת אלה הנפגעים במחלה, ואז יושתלו בחוט השדרה ובמח. הכוונה היא שתאים אלה יחליפו את תאי העצב הפגועים ויחזירו את הפעילות המוטורית. תסריט זה הינו אופטימי ביותר מכיוון שהתאים המושתלים הן במח והן בעמוד השדרה יצטרכו ליצור ביניהם את הקשרים הנכונים, ותאי חוט השדרה יצטרכו לשלוח שלוחה עד לשריר הנכון, מרחק שיכול להגיע למטר ויותר באדם בוגר. למרות זאת, זוהי מטרה שיש לשאוף אליה על מנת שניתן יהיה להחזיר את תפקוד השרירים הללו לחולים שכבר איבדו תפקודים מסוימים.

אופציה שנייה היא שימוש בתאי הגזע על מנת למיין אותם לתאי תמיכה של מערכת העצבים המרכזית. תאי תמיכה אלו נקראים באופן כללי תאי גליה ויש להם תפקידי תמיכה מגוונים. תאים אלו ישמשו לצורך הפרשת פקטורים המעודדים את תאי העצב לצמוח ולשלוח את שלוחותיהם אל עבר השריר. עובדה נוספת המעודדת גישה זו היא שנמצא שתאי גליה מסוג אסטרוציטים מפרישים במחלה חומרים הרעילים לתאי העצב. לכן אם נוכל להחליף את האסטרוציטים החולים בבריאים שלא מפרישים את אותם חומרים רעילים, נשפר את יכולת תאי העצב לשרוד.

מחקרים בחיות מודל למחלת A.L.S או במצבים דומים של נזק בחוט השדרה הראו תוצאות חיוביות בשתי השיטות, אולם המעבר מטיפול בחיית מעבדה לניסוי קליני הוא סבוך וקשה. לעומת שיטות אלו, אשר הניסיון הקליני בהם בבני אדם הוא כאמור מועט, ישנו ניסיון רב ביותר בשימוש בתאי גזע המטופואטים המושתלים לאחר טיפולים כנגד סרטן הדם. במאמר עדכני מכתב העת Neurology השתילו בשישה חולי A.L.S תאי גזע המטופואטים שהופקו מתורמים מתוך כוונה להשפיע על התגובה הדלקתית בחוט השדרה של החולים. החולים טופלו במידה והתפתחה בהם תגובת 'שתל נגד המאכסן' (GVHD). למרות שההשתלה הייתה מוצלחת ברוב המקרים ולמרות שתאי התורמים הגיעו לאתרי המטרה בחוט השדרה, לא הייתה כל תועלת מבחינת התקדמות המחלה, והחולים התדרדרו בקצב דומה לאנשים לא מטופלים. תוצאה זו איננה מפתיעה לאחר שתוצאות דומות התקבלו בעכברי מודל למחלה ובניסוי דומה בחולי טרשת נפוצה. למרות תוצאה מאכזבת זו, העובדה שהתאים שהוזרקו למערכת הדם הפריפרית הצליחו להגיע למערכת העצבים מעודדת, וייתכן שלאחר שנטפל בתאים ונגרום להם להפריש יותר חומרי תמיכה לתאי העצב המוטוריים, באמצעים גנטיים או אחרים, נקבל תוצאה חיובית יותר.

תאי גזע במחקר A.L.S

בנוסף לשימושים האפשריים של תאי גזע בטיפולים קליניים יש לתאים אלה חשיבות רבה במחקר הבסיסי המיועד להבין את המחלה ואת הגורמים לה. כאשר חוקרים מחלה מסוימת יש צורך במודלים שבהם נוכל להשתמש במעבדה, לבצע עליהם מניפולציות שונות ולבדוק את ההשערות שלנו בנוגע לאופציות הטיפוליות. עד לאחרונה הסתכמו המודלים בחיות מעבדה הנושאות מוטאציה בגן SOD1 שהינו אחד הגנים אשר מוטאציה בהם גורמת ל- A.L.S מסוג תורשתי. אבל מודל זה הינו מוגבל ממספר סיבות. ראשית רוב חולי ה- A.L.S לוקים במחלה ספורדית ( sporadic A.L.S ), היינו מחלה שלא עוברת בתורשה באופן ברור.

שנית, מודלים של חיות מעבדה הם חשובים ביותר במחקר אבל פעמים רבות נראה שתרופה מסוימת פועלת על המודל העכברי אבל נכשלת בניסויים קליניים. לכן, ישנה חשיבות למציאת מודלים הנובעים מרקמה אנושית חולה. בדיוק לשם כך חוקרים מאוניברסיטת הרווארד השתמשו בטכניקה שתוארה קודם לכן ( pluripotent ste cells או iPS ) ליצירת תאי גזע מדגימת עור. החוקרים השתמשו בדגימת עור מחולת A.L.S בת 82 . לאחר יצירת תאי הגזע הם הצליחו למיין אותם בתנאי מעבדה לתאי עצב מוטוריים. תאים אלה ישמשו כעת כמודל למחלה. האם ניתן יהיה להשתיל תאים מסוג זה בחזרה לחולים במטרה להחליף את תאי העצב הפגועים? לצורך כך יש ראשית להבין האם התאים שיצרנו במעבדה הינם תקינים או סובלים מאותם הפגמים הקיימים בתאי החולה מלכתחילה. שנית ישנן סכנות רבות בהשתלת תאים אלו בחולים, לדוגמא התפתחות של גידולים סרטניים מסוג טרטומה ( teratoma ) שעלולים להתפתח כתוצאה מתאי הגזע המושתלים.

ניסויים קליניים בתאי גזע עובריים בינואר השנה ( 2009 ) אישרה לראשונה רשות המזון והתרופות האמריקאית (ה FDA) ניסוי קליני שבו ישתמשו בתאי גזע עובריים. בניסוי זה שהוא השלב הראשוני בדרך לאישור תרופה, יטפלו בעשרה אנשים אשר לקו בשיתוק כתוצאה מפציעה בחוט השדרה. הטיפול יכלול הזרקה של תאי גזע אשר מוינו לתאים מסוג אוליגודנדרוציטים . תאים אלו הם אלה היוצרים את החומר המבודד העוטף את שלוחות תאי העצב. כידוע, תאי עצב מתקשרים זה עם זה בצורה חשמלית וכימית ובידוד נכון של הסיגנל החשמלי הכרחי לצורך כך. החברה המבצעת את הניסוי היא חברת Geron מקליפורניה, ארה"ב. ללא ספק, עיני אנשים רבים נשואות אל עבר ניסוי זה בגלל ראשוניותו, ובקשות נוספות לאישור של ניסויים קליניים תוך שימוש בתאי גזע עובריים ונוירונליים, כולל לטיפול ב- A.L.S כבר הוגשו.

לסיכום, שימוש בתאי הגזע השונים לצורך טיפול במחלות נוירודגנרטיביות דוגמת A.L.S הוא בעל פוטנציאל רב, אולם עדיין רב הנסתר על הגלוי ויש דרך ארוכה לפני שניתן יהיה להשתמש בתאים אלו באופן בטוח. מכיוון של- A.L.S אין עדיין טיפול מוצלח, רמת הציפיות מתחום תאי הגזע היאגבוהה ב- A.L.S ובמחלות חשוכות מרפא נוספות. האם תאי הגזע יספקו את הסחורה? כולנו מקווים שכן.