האם לדבר על מוות? האם להתעלם? האם אפשר להשתמש במוות כדי לחיות חיים מלאי משמעות?
המוות מאיים על כולנו. כשבן משפחה קרוב חולה במחלה סופנית או במחלה קשה הכרוכה באפשרות של מוות, המוות מתדפק על דלתנו ביתר שאת. אפשרות המוות משתקת, מאיימת ומעמידה אותנו באין אונים. אנחנו עלולים להרגיש שהתייחסות ודיבור על המוות עלולים לפגוע, לפרק, לסכן. ואם כבר רוצים לדבר, לרוב לא יודעים איך לדבר על המוות.
אפשר שלא לגשת לנושא המוות, אפשר גם להתעלם, אבל אפשר לגעת במוות, להכיר במוות, לדבר על המוות, לתת לו מקום וכפי שיובל מתאר: "להשתמש בו כדי לחיות חיים מלאי משמעות". בסרטון זה אנו מדברים על סכנת ההחמצה שבאי הדיבור על המוות ועל מה שמרוויחים ילד והורה שמסוגלים לגעת באמת הכואבת ולדבר על המוות. יובל מדבר בפתיחות על משמעות החיים בצל המוות, ועל איך אפשר להתכונן למוות ולהעניק לאהוביך דברים שישארו גם לאחר מותך.
יוצרי הסרט, יובל ומרב כהן, הורים לארבעה ילדים ופסיכולוגים קליניים משתפים בתפיסה ובהסתכלות שגיבשו בהדרגה במהלך התמודדות שלהם עם מחלת ה- ALS בה חלה יובל, מתוך התנסות אישית בשילוב ההבנה והניסיון המקצועיים שלהם.