למשפחות שלום רב,

 

בהמשך לסדרת מפגשי העמותה לחולי ALS ולבני משפחתם המתמודדים עם המחלה,

המפגש הבא יתקיים ביום ד' ה- 16.11.11 בשעה 18.00 בבית השחמט, רח' טאגור 26 תל אביב (חניון גדול ומרווח צמוד למבנה).

 

בתכנית:

פתיחה ועדכונים מתחום המחקר – אפרת כרמי, מנכ"ל ישראלס

קלינאות תקשורת בקרב חולי ALS – טיפול בבעיות בליעה ודיבור – ד"ר יעל מנור, חברה בצוות המומחים של ישראלס, קלינאית תקשורת במרכז הרפואי ת"א

חשיבות התזונה בקרב חולי ALS – גלית קוון, חברה בצוות המומחים של ישראלס, דיאטנית קלינית מחוז השרון במכבי שירותי בריאות

 

נשמח לראותכם איתנו,

 

אפרת כרמי, מנכ"ל ישראלס                                                       מורן וייס, עו"ס מנהלת אגף התמיכה ישראלס

מאת: מורן וייס, עו"ס, מנהלת אגף התמיכה, ישראלס

לאחרונה, פנו אלי כמה וכמה משפחות בשאלות בנושא הפרשות ותשלום כספי הפנסיה לעובדים הזרים. להלן ההנחיות, אשר גובשו בסיוע האדיב של “קו למעסיק":

סעיף 1יא' (ו') לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 , קובע הסדר מיוחד להפקדת הפרשות פנסיוניות לעובדים זרים, ולפיו יש להפריש סכומים אלו לחשבון בנק מיוחד, המיועד אך ורק למטרה זו. החשבון ייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר. בתקופת הביניים עד להקמת חשבון הבנק ועיגון ההסדר בתקנות לפי סעיף 1יא' לחוק כאמור, מוצע כי מעסיקי העובדים הזרים ישמרו את הסכומים שהם אמורים להפריש עבור הפנסיה לעובדים הזרים, (בהתאם למה שנקבע בצווי ההרחבה ובהסכמים הקיבוציים), בחשבון נפרד הנושא ריבית והצמדה. חשוב לציין, כי:

במידה וקיימות שעות סיעוד דרך התאגיד, המשפחה משלמת את כספי הפנסיה על חלקה בלבד. כלומר – על השלמת השכר שהיא מבצעת כל חודש (אין לשלם על חלקה של חברת הסיעוד ולקוות שהיא תחזיר הכספים למעסיק הסיעודי כיוון שהיא מחוייבת רק כלפי העובדת).

את הכספים המשפחה מפקידה בחשבון נפרד חדש שהיא מנהלת, החשבון אמנם על שם העובד/ת, אך אין לו/לה כל זכות משיכה/ביצוע פעולות בחשבון זה. בפועל – המשפחה מורידה את חלקו/ה של העובד/ת באחוזים מתוך שכר העובד/ת שהיא משלימה, כלומר לאחר חישוב חלק העובד/ת באחוזים המשפחה משלמת לו/לה מעט פחות. את הסכום הזה + חלקה של המשפחה, יש להפקיד בחשבון הנ"ל.

בסיום העסקה, ורק בסיומה – המשפחה מעבירה לעובד/ת את הכספים, וזאת לאחר שהעובד/ת חותם/ת שקיבל/ה את כספי הפנסיה (במידה ומגיעים פיצויים יש לקזזם מתוך הסכום הזה) אם העובד/ת מסרב/ת יש להעביר לו/לה מכתב המסביר שההורדה היא חיסכון עבור/ה והכספים אינם עוברים למעסיק אלא נחסכים עבור/ה בחשבון (רצוי נושא רווחים). בכל מקרה אין לעובד/ת זכות לסרב, שכן אחרת המעסיק יחשוף עצמו לתביעה עתידית. יחד עם זאת זכותו/תה לקבל הסבר בשפה שהיא/הוא מבינים על כל הורדה וקיזוז משכרו/ה

החל מיום הפרשות מעביד הפרשות עובד הפרשות המעביד לפיצויים סך הכול

מאת: מורן וייס, עו"ס, מנהלת אגף התמיכה, ישראלס

 

עמותת נגישות ישראל

העמותה הוקמה בשנת 1999 על מנת לאפשר את השתלבותם בחברה של אנשים עם מוגבלות החיים בישראל, בשוויון, בזכות, בכבוד ובמקסימום עצמאות.

 

רקע:

רוב המבנים והאתרים הציבוריים במדינת ישראל, כגון: משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, בתי משפט, מרפאות, מוזיאונים ותיאטראות, בתי מלון וצימרים, פארקים ומתקני ספורט, רשתות מסחר וקניונים, אינם נגישים (לא מאפשרים כניסה) לאנשים עם מוגבלות. אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות כוללת אנשים המשתמשים בכיסאות גלגלים, מוגבלי הליכה, ליקויי ראיה ועיוורים, ליקויי שמיעה וחרשים, מוגבלים קוגניטיבית, נפשית וכן אנשים קשישים.

 

מטרות העמותה:

הנגשת מקסימום אתרים ציבוריים.

קידום השוויון בין אנשים עם מוגבלות לחברה בכלל.

הגברת המודעות לנושא הנגישות של המחוקקים, של רשויות השלטון, של הקהילה העיסקית, של המתכננים והבונים, של הרשויות המקומיות ועוד.

קידום הנגישות הטכנולוגית והנגישות למידע.

חינוך לנגישות – להגברת המודעות של הנוער על אנשים עם מוגבלות, טיפול בסטיגמות ולימוד נגישות.

קידום המודעות והתעסוקה לאנשים עם מוגבלות.

שיפור הידע המקצועי בנושא הנגישות של אדריכלים, של מהנדסים ושל מעצבים.

קידום ושיפור השירות לאנשים עם מוגבלות.

 

חלק מפעילויות העמותה מובאות כאן, לדוגמא:

1. מרכז מידע לאנשים עם מוגבלות באינטרנט – www.aisrael.org פרויקט ייחודי, ראשון מסוגו בעולם, המספק לאנשים עם מוגבלות – חינם – באמצעות אתר האינטרנט של העמותה מידע חיוני וקריטי בכל תחומי החיים. שימוש במידע מאפשר לאנשים עם המוגבלות לצאת מהבית ולבצע פעילויות יומיומיות שעד כה נמנע מהם מלעשותן. האתר מציע “מידע משנה חיים", כגון:

מידע על תנאי הנגישות בכ- 13,000 מסעדות, בתי קפה, מוזיאונים ותיאטראות, משרדי ממשלה ועוד.

מידע עדכני על אירועי תרבות ועל פסטיבלים.

מידע על מסלולי טיולים המותאמים ונגישים במיוחד.

מידע על קלפיות נגישות לקראת הבחירות לכנסת.

מידע בנושאים שונים, כגון, בריאות, כושר, זכויות, רכבי נכים ועוד.

פורומים להחלפת מידע.

חדשות ואקטואליה.

הפרויקט פועל בהצלחה רבה זו השנה הרביעית, משרת ציבור של למעלה מ- 300,000 אנשים בשנה ומסייע בשיפור איכות חייהם ובהשתלבותם בחברה.

2. נגישות טכנולוגית (לאתרי אינטרנט, לטלפונים סלולריים ולטלוויזיה(

עמותת נגישות ישראל ביחד עם ארגונים נוספים, מקדמת את הנגישות הטכנולוגית בישראל באמצעות ייעוץ והדרכה לחברות ולארגונים. כפי שקיימת בעיית נגישות בעולם הפיזי (חוסר בשירותי נכים, חוסר במעליות וכדומה). כך קיימת בעיית נגישות בעולם הטכנולוגי (האינטרנט, הטלפונים הסלולריים, התוכנות). היעדר נגישות טכנולוגית מונע מאנשים עם מוגבלות להשתמש באמצעים אלה שבהם משתמשים כלל האוכלוסייה. נגישות לטכנולוגיה ורכישת מיומנות בשימוש בה, תשפר לעין ערוך את איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות. במסגרת פעילותה בקידום טכנולוגי, מעורבת העמותה בפיתוח כספומט נגיש לעיוורים וללקויי ראייה ולאנשים עם מוגבלויות פיזיות בשיתוף אחד הבנקים הגדולים. בנוסף, פועלת העמותה מול חברות הסלולר כדי להתאים את מכשירי הטלפון לשימוש אנשים עם מוגבלויות ראייה, שמיעה ולאנשים שלהם קושי בתפעול המכשיר בעזרת הידיים.

3. ספריית נגישות ומרכז הכשרה מקצועי לנגישות

העמותה מקימה ספרייה טכנית ומדעית שתאפשר לגורמים מקצועיים, ליזמים, לאדריכלים ולמתכננים להתעדכן וללמוד את נושא הנגישות. בנוסף מקיימת העמותה ימי עיון וכנסים בנושא.

4. לימודי נגישות באמצעות האינטרנט

העמותה מפתחת מערכת למידה של נושאי נגישות שונים באמצעות אתר האינטרנט. מערכת זו תסייע לשיפור המודעות והמקצוענות, הן בנושא נגישות של תשתיות ושל מבנים והן בנושא נגישות השירות, ותעלה בפועל את רמת הנגישות במקומות ציבוריים בישראל.

5. טיפול בתלונות

העמותה מסייעת בהצלחה לאנשים עם מוגבלות לטפל בתלונות אישיות בנושאי נגישות מול רשויות ועסקים.

6. הנגשת פינות פיקניק

העמותה פועלת להקמת פינות טבע נגישות ברחבי הארץ. הפעילות משלבת בתוכה, מודעות, הכרת הארץ ונגישות. במסגרת הפרויקט, חברות יכולות לעזור בהקמת שולחן פיקניק נגיש, מסלול טיול, שירותי נכים בטבע ותצפית.

 

ניתן למצוא פעילויות נוספות ומידע נוסף בקישור: www.aisrael.org

מאת: מורן וייס, עו"ס, מנהלת אגף התמיכה, ישראלס

 

http://www.azarim.org.il

 

אתר "עזרים" הנו מאגר מידע של טכנולוגיה מסייעת ואביזרי עזר, שעשויים לסייע לאנשים שתפקודם נפגע או נחלש ולשפר את התפקוד שלהם בחיי היום-יום. האתר מציג מגוון רחב מאוד של תחומים רלוונטים, וכן אביזרים מתחומי חיים שונים, שהשימוש בהם יכול לשפר משמעותית את איכות הטיפול, איכות החיים ומידת העצמאות של האדם החולה. הצורך במידע נגיש ומפורט, לצד כמות עצומה של אביזרים ושונות רבה, עוררו את הצורך למקור מידע זמין לכול. את האתר הקימו אשל ומילב"ת, בשיתוף עוד עמותות וגופים העוסקים בתחום.

 

באתר, שני מאגרים:

1. מאגר אביזרים – הכולל מידע אודות עשרות אלפי אביזרים מתחומים שונים: אכילה ושתייה, בטיחות וביטחון, בקרה סביבתית, הלבשה, הליכה ועמידה, ישיבה והושבה, כיסאות גלגלים, טיפול אישי, מעברים והרמות, משק בית, נגישות, ניידות, נשימה, עזרים אורטופדיים, פנאי, רחצה, ראייה, תקשורת, שירותים, שכיבה ושינה, ועוד. בכל נושא מוצגים אביזרי העזר השונים, בצירוף תמונה ופירוט אודות האביזר.

 

2. מאגר יצרנים, סוכנים ומשאילים- המאגר מחולק לפי יצרנים בארץ, יצרנים בחו"ל, סוכנים בארץ ומשאילים. מכיוון שברוב המקרים מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע לגבי בחירת אביזרי העזר והתאמתם, האתר מפרט גם גופים אשר מספקים שירותי ייעוץ, הכוללים: הערכה תפקודית, הדגמת אביזרים, תרגול השימוש בהם, ביצוע התאמות ייחודיות ולעתים גם בניית אביזר מותאם אישית.

 

במידת הצורך, היועצים מספקים גם מידע אודות רכישת אביזרים, שאילתם או שכירתם. כמובן, שהנכם יכולים להתייעץ גם עם המרפאה בעיסוק / הפיזיותרפיסטית אשר מלווה אתכם

באופן אישי מטעם קופת החולים או באופן עצמאי.

מאת: מורן וייס, עו"ס, מנהלת אגף התמיכה, ישראלס

 

באופן כללי מאוד – כאשר מגישים תביעה לביטוח לאומי לקבלת קצבת שירותים מיוחדים או קצבת סיעוד, עצם ההכרה וקבלת הקצבה מהווים אישור עקרוני להעסקת עובד זר . אך מה קורה כאשר התביעה נדחית מפאת גובה הכנסה?

 

מספר משפחות פנו אליי בנושא לאחרונה, ולהלן הבהרת התהליך:

 

יש לפנות ליחידת ההיתרים להעסקת עובדים זרים במשרד הפנים.

באתר היחידה, בכתובת: http://www.piba.gov.il / תוכלו למצוא קישור ל"טפסים ושירותים". יש להוריד ולמלא את טופס הבקשה להעסקת עובד זר, לשלם את האגרה (אפשר דרך האתר) ולהדפיס את אישור התשלום.

 

שימו לב! טופס הבקשה מורכב מ – 3 חלקים. החלק השלישי שלו, חלק ג', הינו הצהרת ויתור על סודיות רפואית. הוא חייב להיות חתום על ידי המטופל עצמו, או אפוטרופוס, בצירוף צו אפוטרופסות. אם המטופל לא מסוגל לחתום – ניתן לחתום בטביעת אצבע.

 

לטופס הבקשה ולאישור תשלום האגרה יש לצרף גם: , צילום ת.ז. מסמכים רפואיים המעידים על האבחנה והמצב הרפואי/תפקודי

 

את כל המסמכים, יש להגיש ליחידת ההיתרים באמצעות מסירה אישית או שליחה בדואר, בכתובת: יחידת היתרים, רחוב סלמה 53 קומה 4, תל אביב.

 

הבקשה תועבר לוועדה רפואית ותשובה תישלח בדואר. לבירורים נוספים, ניתן להיכנס לאתר היחידה, בכתובת: http://www.piba.gov.il או בטלפון 1-700-707-147

מאת: מורן וייס, עו"ס, מנהלת אגף התמיכה, ישראלס

 

קצבת סיעוד הינה קצבה הניתנת בשירותים ולא בכסף.את הקצבה נותן המוסד לביטוח לאומי. כלומר, בהתאם למידת התלות בזולת, בביצוע פעולות יום-יום, נקבע סל שעות שבועי של מטפל/ת שמגיע/ה הביתה ומסייע/ת. הסל הוא עד 18 שעות שבועיות. זוהי קצבה המיועדת לגברים מעל גיל 67 ולנשים מעל גיל 62, המתגוררים בקהילה, ואשר הכנסותיהם אינן עולות על השכר הממוצע במשק כפול 1.5.

 

1. "טרום סיעוד"

שירותי "טרום סיעוד" הינם שירותים שאינם מעוגנים בחוק , אלא התפתחו עם השנים כשירות שנותנים תאגידי כוח האדם (חברות הסיעוד) בהתאם לצורך שהעלו המשפחות. המשמעות הינה, שעוד לפני ההכרה והאישור החוקי לקבלת סיוע סיעודי, אישור שנותן המוסד לביטוח לאומי, מוכנים חלק מהתאגידים לספק מספר שעות שבועיות של סיוע לקשיש/ה, ללא תמורה (בחינם) וללא התחייבות מצד המשפחה. זאת, בכפוף לביקור של עו"ס מטעם אותו תאגיד, שתעריך את מצבו/ה של הקשיש/ה וצרכיו/ה. כמובן, שהם בעלי עניין "לרכוש" את לב המשפחה, וליצור מחויבות, כך שבבוא העת, כאשר תביעת הסיעוד תאושר, תמשיך המשפחה בהתקשרות עם אותו תאגיד שהעניק את שירותי "טרום הסיעוד". בהקשר זה, חשוב להדגיש כי אין לאדם/למשפחה כל התחייבות כלפי התאגיד שהעניק את שירותי ה"טרום סיעוד". ועל פי החוק, לאחר שאושרה תביעתו לקבלת קצבת סיעוד, הוא יכול להחליט מיהו התאגיד שהוא בוחר בו למתן השירותים.

 

2. תוספת שעות סיעוד – גמלה מיוחדת למעסיקים עובדים ישראליים

ביום 26.2.09 נחתם הסכם בין משרד האוצר ובין המוסד לביטוח לאומי ולפיו תשולם גמלת סיעוד מיוחדת למי שמעסיק עובד ישראלי כמטפל סיעודי. מטרת ההסכם לעודד העסקת עובדים ישראלים על פני עובדים זרים, בענף הסיעוד.

 

מי זכאי לגמלה מיוחדת ?

קשיש/ה הזקוק/ה לטיפול סיעודי והוא/היא מוכר/ת, מטעם המוסד לביטוח לאומי, כזכאי/ת ל:

16 שעות סיעוד שבועיות (דרגת זכאות 150%) או 18 שעות סיעוד שבועיות (דרגת זכאות 168%). בנוסף, גם מי שמקבל שעות סיעוד מופחתות בגלל הכנסות (8 או 9 שעות – דרגת זכאות 75% או 84% ).

 

שווי הגמלה המיוחדת ?

למקבלי דרגה של 18 שעות שבועיות (168%) – תוספת של 4 שעות שבועיות

למקבלי דאגה של 16 שעות שבועיות (150%) – תוספת של 3 שעות שבועיות

 

מאת: מורן וייס, עו"ס, מנהלת אגף התמיכה, ישראלס

 

מילב"ת הוא המרכז הישראלי לאביזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכה . זוהי עמותה ציבורית ללא כוונת רווח, שבראשה עומד ד"ר יגאל בן שלום המנכ"ל (לשעבר) של המוסד לביטוח לאומי. מילב"ת פועלת משנת 1981 כדי להעלות את רמת עצמאותם של ילדים ומבוגרים בעלי מוגבלויות ושל קשישים, לשפר את איכות חייהם ולהקל את השתלבותם בחיי הקהילה, וכל זאת באמצעות סביבה טכנולוגית נגישה ומותאמת. המרכז הראשי ממוקם בביה"ח תל השומר, וישנם סניפים (מילב"תונים) ב: מבואות חרמון, צפת, נהריה, עכו, סחנין, חיפה, עיר כרמל, אשקלון, שדרות, עלה נגב ובאר שבע.

 

תחומי פעילות מילב"ת:

במילב"ת צוות שיקומי רב-מקצועי (מרפאים בעיסוק, קלינאית תקשורת, פיזיותרפיסטים ועובדים סוציאליים) וכ-300 מתנדבים המעניקים מגוון שירותים ב-5 שפות: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית:

 

 פיתוח, בהתנדבות, של אביזרי עזר מיוחדים, במקרים שבהם לא קיים כל פתרון מסחרי המתאים לצורכי האדם בעל המוגבלות;

 

 פיתוח ובנייה של מתקני פנאי טיפוליים המותאמים לקשישים, לילדים ולמבוגרים עם צרכים מיוחדים, המסייעים בשיפור יכולות מוטוריות, קוגניטיביות וחברתיות באמצעות משחק ונגינה.

 

 הפעלת מרכז מידע – היכן ניתן להשיג אביזרי עזר לרכישה או לשאילה (מילב"ת אינה קשורה במכירה);

 

 מתן ייעוץ מקצועי אישי לבחירת אביזרי עזר – אביזרי עזר המתאימים בכל תחומי התפקוד (טיפול אישי, ניידות, ישיבה, מחשב, תקשורת תומכת וחלופית, בקרה סביבתית, עיסוקי פנאי, משחק, עבודה ועוד);

 

 הפעלת מרכזי תצוגה (קבועה בבית החולים תל השומר ובמרכזים הניידים) להתנסות אישית במגוון רחב של אביזרי עזר;

 

 מתן שירותי הדרכה מקצועיים לאנשי מקצוע ולסטודנטים מתחום הבריאות, החינוך והרווחה וכן לקבוצות של אנשים בעלי מוגבלויות, לבני משפחותיהם ולקשישים.

 

 ניהול אתר האינטרנט "עזרים" www.azarim.org.il – מאגר מידע ללא כוונת רווח הפתוח לכול באינטרנט ובו מידע מפורט על אלפי אביזרי עזר, תמונות, קישורים לאתרים של יצרנים ושל משווקים ועוד.

 

השירותים כרוכים בתשלום סמלי, ויש לתאם אותם מראש. בנוסף לכך, מפעילה מילב"ת פרויקטים מיוחדים לקבוצות מוגדרות באוכלוסייה, ובשיתוף עם עמותות ועם גורמים נוספים.

 

לפרטים נוספים ולהתקשרות:

אתר http://www.milbat.org.il ; טלפון 03-5303739 ; כתובת: ביתן 23 א ביה"ח תל השומר

מייל : [email protected]

פרטי התקשרות- מילב"תונים: http://www.milbat.org.il/scripts/txt.asp?pc=740691918

מאת: מורן וייס, עו"ס, מנהלת אגף התמיכה, ישראלס

אמבולנס המשאלות הינו פרויקט ייחודי של מגן דוד אדום, שמטרתו היא מילוי בקשותיהם של חולים המרותקים לביתם/למיטתם (ללא הגבלת גיל או נכות) ו/או חולים סופניים. מדובר באמבולנס ייחודי המצויד במכשור החדשני ביותר ובכל התנאים הדרושים, אשר נבנה לצורך הסעת החולים בנוחות מרבית. באמבולנס ישנה מצלמה המאפשרת לצפות במהלך הנסיעה בתוואי הדרך, והוא מאובזר בציוד רפואי מתקדם, לרבות אמצעי הנשמה, וכולל צוות של פאראמדיק בכיר וחובש רפואת חירום בכיר, אשר עברו הכשרה ייעודית למשימות אלו. הנסיעה היא לכל מקום שאליו ניתן להגיע בארץ, כדוגמת אתרים קדושים, אתרי מורשת והיסטוריה, אתרי נוף ייחודיים, אתרי טבע, אירועים או מפגשים משפחתיים וכו'. האמבולנס מצויד גם בכיסא גלגלים בעל עבירות גבוהה, כיסא המאפשר גישה גם למקומות פחות נגישים, כמו הים. הפרויקט הינו בהתנדבות, ולא נדרש כל תשלום עבורו.

ליצירת קשר:

מוקד: 1-800-600-101 יש לציין שמעוניינים באמבולנס המשאלות

אתר אינטרנט: http://www.mda-ambulance-wish.org.il/AmbulanceWish/Homepage.aspx

מאת: מורן וייס, עו"ס, מנהלת אגף התמיכה, ישראלס

 

 עד לתיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי, אדם המקבל קצבת נכות כללית שרצה ויכול היה לעבוד נאלץ, ברוב המקרים, לעמוד בפני הדילמה: להוסיף ולקבל קצבה ולא להרוויח משכורת סבירה מעבודה או לוותר על קצבת הנכות הכללית ועל ההטבות הנלוות. "ועדת לרון" הוקמה כדי לבחון את שילובם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, ולאור המלצותיה נכנס לתוקף, החל ב 1.8.09- , תיקון חוק הביטוח הלאומי, הבא לשפר את התנאים של מקבלי קצבת נכות שיוצאים לעבוד. התיקון בחוק משפר את התנאים של מי שיוצא לעבוד, ואינו פוגע בזכויות של מי שלא עובד עיקרי התיקון: (מובא בלשון זכר והכוונה לשני המינים) אם נקבעה לך דרגת אי-כושר יציבה, לא תצטרך להיבדק שוב עם צאתך לעבודה. הסכום הכולל שתקבל מעבודה ומקצבה, יהיה תמיד גבוה יותר מסכום הקצבה בלבד. לכן, ככול שתרוויח יותר מעבודה, כך הכנסותיך הכוללות יגדלו. תמשיך לקבל הטבות נלוות על-פי הכללים שנקבעו. רשת ביטחון למשך שלוש שנים – אם תפסיק לעבוד או אם הכנסותיך יופחתו, תוכל לחזור ולקבל קצבת נכות כמו שקיבלת קודם, ללא בדיקות נוספות. אם בחודש יולי 2009 תקבל קצבת נכות ויהיו לך הכנסות מעבודה, תקבל קצבה לפי החוק החדש, רק אם תבחר בכך. על-פי החוק קיימת קצבה חדשה – "קצבת עידוד". קצבה זו תשולם במקום קצבת הנכות, למי שהכנסתו מעבודה עולה על הסכום שנקבע בחוק. בכך יישמר העיקרון, ולפיו הסכום הכולל שתקבל מעבודה ומקצבה יהיה תמיד גבוה יותר מקצבת נכות בלבד. 
על פי התיקון בחוק נקבעו 4 דרגות אי-כושר: 60% , 65% , 74% או 100% .

 

בקישור תוכלו למצוא מידע נוסף אודות החוק, מחשבון לחישוב משוער של גובה קצבת הנכות, מידע אודות קצבת העידוד ועוד

http://www.btl.gov.il/benefits/disability/laron/Pages/default.aspx

 

לבירורים נוספים: מענה אנושי לבירורים בטלפון שמספרו: 04-881224 באמצעותו תוכל לקבל מידע בכל הקשור לחוק לרון – החוק החדש למקבלי קצבת נכות היוצאים לעבוד. השירות בטלפון פועל בימים א – ה בשעות 8:00 – 17:00. מחשבון קולי בטלפון שמספרו: 02-6463555

לחישוב קצבת נכות/עידוד לפי חוק לרון. נתב טלפון למחלקות השיקום בסניפים ש מספרו 02-6463488 .

מאת: מורן וייס, עו"ס, מנהלת אגף התמיכה, ישראלס

 

עמותת "כתף חמה" פועלת למען בני משפחות של חולים כרוניים ומקימה מרכזי תמיכה ברחבי הארץ, שבהם פועלות תוכניות לתמיכה חברתית, עזרה עצמית, העצמה כלכלית ומנהיגות קהילתית.

 

כאשר יש חולה כרוני במשפחה, עיקר תשומת הלב של החברה מכוונת בדרך כלל כלפי האדם החולה. במצב זה, למרות שהמשפחה חולקת עם החולה את ההתמודדות היומיומית, בני המשפחה אינם זוכים לתמיכה (גלעד 2008).

 

כתף חמה עוסקת בפיתוח ויישום שירותים נאותים, הפוגשים את החולים ובני משפחותיהם בחיים החברתיים, במקום של היכולות ולא במקומות של חוסר היכולות.(able-disable)

ההשפעה המערכתית של שירותים אלו היא: התחלקות בסטיגמה, יחסי תמיכה, זוגיות והורות משופרות.

 
 

תוכנית טעם החיים

 

המפגש הקבוצתי בטבע עוזר לחבר את האדם לתקווה ולכוחות הנדרשים לליווי החולה במשפחה. מטרת התוכנית לחולל שינוי חיובי בהתנהלות בני המשפחות אל מול המציאות: לבסס מערכות תמיכה משפחתית וחברתית לטווח ארוך, להנחיל טכניקות לוויסות דחק וכלים לעזרה עצמית ולהעצים משפחות תוך הכשרה מקצועית, תיווך תעסוקתי ופיתוח כישורי מנהיגות.

 

אנו מזמינים אתכם להתנסות בפרק התמיכה החברתית בתוכנית, המתקיים בטבע.

 

משתתפים בתוכנית בני משפחות של חולים במחלות שונות, תושבי האזור הגיאוגרפי.

 

במפגש חוויתי זה, בנוסף לעבודה המטפורית, הטבע מזמן סיטואציות ואירועים שמחייבים אותנו לפעול ולהגיב בזמן אמת ולהתמודד עם אי-ודאות וחוסר שליטה.
תהליך זה מאפשר לנו לשכלל את מיומנויות ההתמודדות עם אי-הוודאות בתוך מרחב בטוח, מהנה ומשחקי ולקחת ממנו לחיי היומיום.

 

מדובר בשמונה מפגשים בני שלוש שעות, בהנחיית מטפלים באמנויות ומנחי קבוצות בטבע תרפיה.

 

ההשתתפות בתוכנית זו הינה בתשלום ואינה מהווה תנאי להשתתפות בתוכניות האחרות.

 

בנוסף, בימים אלו מוקמות קבוצות של הורים ובני זוג במחוז הצפון ובעתיד הקרוב יוקמו קבוצות במחוזות נוספים גם לאחים, נכדים, סבים וילדים של חולים כרוניים.

 

על מנת לקבל פרטים על מיקום עדכני של הקבוצות ולהצטרף אליהן, להתרשם מסיפורים מהשטח ולהיחשף לידע, הנכם מוזמנים ליצור איתנו קשר:

אתר אינטרנט: www.katef.org

כתובת: ת.ד 106 , חוסן, מיקוד 25180

טלפקס: 9997721 – 04

מייל: [email protected]