חברת הביוטכנולוגיה אימוניטי פארמה, התחילה מחקר קליני בחולי ALS בתרופת המקור IPL344. מטרת המחקר לבחון את יעילות ובטיחות התרופה בשימוש ארוך טווח בחולים. בתרופה טופל, בטיפול חמלה, חולה ALS עם מחלה סוערת ומהירה במצב מתקדם יחסית. הוא טופל בתרופה יום יום במשך למעלה משנתיים במתן תוך ורידי. מצבו של המטופל התייצב במידה רבה עם הטיפול ומחלתו הפכה לאיטית מאד.
כתבו: ד"ר אילנה כהן ((PhD, מנהלת הפיתוח
וערן עובדיה, מנכ"ל חברת אימיוניטי ומייסדה
על התרופה
IPL344 התגלתה במעבדת המחקר של פרופ' ירון כהן מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע. פיתוח התרופה לווה על ידי ישראלס משלביה הראשונים, ומענקי מחקר של העמותה סייעו לבצע את בדיקות הישימות הראשונות של התרופה.
IPL344 מפעילה מנגנון בקרה תוך תאי מרכזי, Akt/GSK המונע מוות של תאים והתפתחות תגובה דלקתית הרסנית, לצד מנגנוני הגנה תאיים נוספים. הפעלת מנגנונים אלו צפויה לבלום את התקדמות המחלה, על ידי הקטנת הנזק שגורמת המחלה לתאי עצב, לשרירים ולתאים של מערכת החיסון.
מסלול הבקרה המרכזי המופעל על ידי התרופה, Akt/GSK אינו יעד חדש לטיפול בALS – נהפוך הוא, פתרונות תרופתיים ולא-תרופתיים רבים הנבחנים כיום ב-ALS, כולל טיפולים המבוססים על תאי גזע, מיועדים, לאמיתו של דבר, להפעיל בעיקר את המסלול הזה. הניסיון הרב שכבר נצבר בטיפולים המתבססים על הפעלת מנגנון זה דווקא מצביע על יעילות מסוימת, אך לא זכינו עדיין לראות הצלחה חד משמעית וארוכת טווח המתבססת על הפעלתו. כשחוקרים ניסו להסביר איך יתכן שפתרון כל כך הגיוני אינו עובד, הם מצאו שלאחר התפרצות המחלה, הפעלת המנגנון נתקלת בקשיים גם בחיות מעבדה וגם בחולי ALS. לכן, להערכתם, היא אינה מביאה לתוצאות המקוות. למעשה, בכמה מקרים הם הראו שהמחלה עצמה, לאחר התפרצותה, מחבלת ביכולת להפעיל את המנגנון התאי הזה שאמור היה לעצור אותה. כך נוצר מעגל הקסמים ההרסני שגורם להתקדמות המתמשכת של המחלה.
התרופה החדשה, IPL344, שונה מכל הטיפולים שהוצעו עד כה כיוון שהאופן שבו היא מפעילה את מנגנון הבקרה המרכזי Akt/GSK, אינו נפגע או שהוא נפגע במידה פחותה כאשר המחלה מתקדמת. לאור מה שידוע כיום יש סיבות של ממש לשער שמצאנו דרך חדשה לשבור את מעגל הקסמים של המחלה, ולו במידה חלקית.
ולראיה, ניסיונות שנעשו במודל העכברים המקובל ביותר לALS-, SOD1-G93A הראו שהתרופה החדשה IPL344 מסוגלת לעכב את המחלה בשלבים המתקדמים, יחסית, שלה. בעוד מרבית התרופות האחרות שנוסו, יכולות ככל הידוע רק לעכב את התפרצות המחלה, או לעכב את המחלה רק בשלבים מוקדמים מאד.
לאור הנתונים שאספנו במחקרים שערכנו בבעלי חיים וכן בתאי עצב ותאים חיסוניים, ולאור הצלחת טיפול החמלה בחולה ALS אנו סבורים שלתרופה עתידה להיות תרומה משמעותית וארוכת-טווח בטיפול בחולי ALS. הממצאים הראשוניים המבטיחים קידמו מאד את המשך פיתוח התרופה וסייעו לרתום לפיתוחה רופאי ALS מובילים בארה"ב.
על המחקר הקליני
המחקר הקליני הראשון בתרופה החל באוגוסט 2018 במרפאת ALS במרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים, שבראשה עומד ד"ר מרק גוטקין, החוקר הראשי במחקר זה. המחקר החל לאחר שהחברה עמדה בהצלחה בכל אתגרי המחקר הקדם קליני, ובתהליכי האישור הרגולטורי, הנדרשים לביצוע הניסוי. המחקר יקיף בשלב זה מספר מצומצם של מטופלים. בחלק הראשון של המחקר, שלב 1/2, תיבחן בטיחות התרופה במתן יומי תוך ורידי למשך חודש, וישתתפו בו מטופלים בזרוע טיפולית אחת ללא פלסבו. לאחר סיום החודש הראשון יעברו המטופלים במחקר לשלב 2a ויטופלו בתרופה לתקופה ממושכת. מדדים להצלחה יהיו האטת התקדמות המחלה על פי אומדני כוח שרירים, יכולת נשימה ותפקודים נוספים, המחייבים שימוש בשרירים.
מן המטופל ובני משפחתו נדרש שיתוף פעולה רב, שכן הניסוי מורכב ומתכונתו מחייבת, על פי הפרוטוקול, מעורבות פעילה של המטופל והתומכים בו. מעורבות גבוהה משמעה, ביקורים תקופתיים תכופים בבית החולים לטובת בדיקות, מעקב וביקורת לבחינת היבטים שונים של מצב המחלה ושל בטיחות התרופה, וכן את המתן הטיפולי בבית . מאידך, המטופל זוכה לאופק טיפולי ארוך טווח בטיפול שעשוי להיות מוכח כיעיל.
הניסוי מיועד לחולים שמחלתם מהירה ושמצויים בשלב הידרדרות מהיר של המחלה, ושמצב הנשימה שלהם שמור יחסית (FVC>60) .
לא יתקבלו לניסוי חולים שאיבדו את רוב היכולות שלהם ושמחלתם התייצבה. חולים הסובלים מתחלואה נוספת, או שמחלתם אינה מאובחנת חד משמעית כ-ALS. מעבר לכך, צוות המחקר יפעיל שיקול דעת רחב בעת בחירת החולים.
אנו מציינים בסיפוק את פתיחת המחקר הקליני ומאמינים שלטיפול ב-IPL344 עשויה להיות תרומה משמעותית להתמודדות עם ALS. עמותת ישראלס נמצאת בקשר קרוב עם החברה ועוקבת בדריכות אחר התקדמות הפיתוח והצלחתו.